תגית: london

סיור קצר בספריה הבריטית בלונדון

הגעה לספריה הבריטית הצמודה לתחנת קינג קרוס בלונדון בשלהי ינואר, זיכתה אותי בסיור מודרך כמעט פרטי עם עוד שנים וחצי אנשים שהעזו להגיע בקור הלונדוני. מה עוד שזכינו לעבור אותו עם אחת מהעובדות הותיקות במקום.

DTe1ZoSX4AAmukh

הספריה הבריטית הוקמה לראשונה בתוך הבריטיש מיוזיאום באולם המעוגל בכניסה.

 

 

על פי חוק חויבה הספריה להחזיק עותק מכל ספר היוצא באנגליה. כך שמהר מאד נדרשה תחלופה ומקום גדול יותר. ההחלטה נפלה על מגרש הסמוך לתחנת רכבת קינג קרוס (בתמונה לעיל ניתן לראות את המגרש עם תחילת הבניה). בהמשך יבינו שם שגם המקום הזה אינו מספיק ויבנו ספריות נוספות לאכסון במקומות שונים באנגליה (ועל כך בהמשך). מאז שעזבה הספריה את הבריטיש מיוזיאום האולם הגדול נותר ללא שימוש של ממש.

כיום הספריה היא הבניין הציבורי הגדול ביותר באנגליה וכשנבנה בזמנו היה גם היקר ביותר, בעלות של כ780 מליון פאונד.

אם נעצור להתבונן בדגם הספריה שמעוצב כספינה (מתוך חיבתו של האדריכל לכלי שיט) ניתן לראות רמז לסבלנות והתחשבות בריטית. חלונות רבים נמצאים בצד הבניין הפונה לתחנת הרכבת. לעומת זאת בצד השני אין כלל חלונות וזאת משום שהוא פונה לבתי מגורים. האדריכל לא רצה שמליוני המבקרים במקום יפגעו בפרטיות התושבים הסמוכים ולכן השאיר את הקירות אטומים.

DTe46KsW0AAxtMw

הספריה כוללת מלבד ספרים גם הדפסים, עיתונים ומגזינים שהחלה לאסוף מאז שנת 1900. בנוסף יש להם גם פריטים בקלינגונית (מסע בן כוכבים) ובשפת האלפית (שר הטבעות).

מתוך תפיסה שהידע הקיים בה צריך להיות נגיש לכל אדם בעולם גם מי שאינו תושב אנגליה, זכאי להרשם כמנוי, ללא קשר לארץ מוצאו וללא צורך באזרחות בריטית. כשליש מהמנויים אינם תושבי הממלכה.

כל אחד מהמנויים רשאי להזמין בעודו נמצא בספריה (לא נותנים להוציא החוצה ספרים) פריט מתוך הקטלוג – והוא יובא לו בהקדם בהתאם למיקום הפריט. חלק מן הספרים ממקומים מתחת לאדמה וחלק באתרים אחרים באנגליה כמו המחסן ביורקשייר בעל לחץ אויר נמוך המופעל על ידי מכונות כדי להמעיט בחמצן ובשריפות.

בכניסה לספריה עומד מגדל ספרים עתיקים שהיו שייכים למלך ג'ורג השלישי. מסתבר שהאיש היה אספן ספרים מפורסם שבנה ואסף ספרייה מלכותית יוצאת דופן הכוללת פריטים נדירים (למשל תנ"ך גוטנברג המפורסם – ההדפסה הראשונה של התנ"ך ללטינית) והוריש אותם לבנו: ג'ורג' ההרביעי.

למצער, בנו ביקש לפנות אותם מהארמון מיד אחרי תחילת מלכותו כדי לבנות מטבח חדש וגדול יותר בארמון ונתן אותם לספריה הבריטית יחד עם מספר דרישות. אחת מהדרישות הייתה שהספרים יוצגו לכל מבקר ובנוסף שיהיו נגישים לכולם. ולכן האדריכל הציב אותם בצורה שכזו בכניסה למקום. ובאמת כל מנוי יכול לבקש לעיין בכל אחד מהספרים. אך על הטיפול וההנגשה אחראים קומץ מצומצם של ספרנים בעלי הרשאה מיוחדת.

הספר היחידי מהאוסף שאינו נמצא בכניסה הוא האטלס הגדול ביותר בעולם – "אטלס קלינקה", שניתן לאחד ממלכי אנגליה על ידי סוחרים מאמסטרדם ב1660. לספר הותקנו גלגלים כדי לשנע אותו ממקום למקום ועבודת שחזור מורכבת נדרשה כדי לשמרו (כפי שניתן לראות בתמונה). מפאת גודלו לא ניתן היה לשלב אותו בעמודי הכניסה בדומה לחבריו. גם האטלס הקטן ביותר בעולם נמצא כאן שנוצר בשביל בית הבובות של ילדי משפחת המלוכה. לדברי הספרנית שליוותה אותנו המפות נחשבות גם היום כמדויקות מאוד יחסית לזמן כתיבתם.

בנוסף בספריה מוצג אוסף הבולים בין המפורסמים בעולם "אוסף טפלין" שמורכב מ13 מליון פריטים מרחבי העולם. כדי להציגו יצרו מדפים נשלפים בהם מוצגים הבולים השונים ומדי מספר שבועות מחליפים ומרעננים את הבולים המוצגים לקהל

בסמוך להם עומדת מכונת ההדפסה שהדפיסה את בול הדואר הראשון בעולם שהודפס באנגליה.

DTfAfUoWsAADi74.jpg

דבר אחרון לגבי היעילות בריטית. כאמור לא ניתן להוציא אף ספר מהספרייה. כדי להזמין ספר לעיון עליך לתפוס שולחן באולם הקריאה (מספר המקומות מוגבל כמובן) ולציין את מספר השולחן בעת ההזמנה והספר יובא לשם במיוחד מהיכן שהוא נמצא. בעבר, עם פרוץ הטכנולוגיה היו מקומות שמורים בצד אולם הקריאה לבעלי מחשב נייד מפני שחשבו שההקלדה תפריע לשאר הקוראים, השקט הנשמר בקפדנות במקום הוא גם הסיבה שלא ניתן להכנס בעת סיורנו לאולמות הקריאה. קדושת הקוראים והמעיינים נשמרת בדקדקנות.

 

מודעות פרסומת

לונדון – בעקבות סיור אמנות רחוב וגרפיטי בוויטצ'אפל שורדיץ' ובריק ליין

נהוג לחשוב שלונדון היא עיר אחת אך האמת שיש בה מחוזות שונים ונפרדים. הגבול בין לונדון סיטh אזור העסקים לוויטצ'אפל ושורדיץ' כמעט בלתי נראה. . כך שאם באזור העסקים של לונדון תקבל שנתיים מאסר על גרפיטי בוויטצ'פל וסביבותיה אין עם זה בעיה כל עוד לא מדובר ברכוש פרטי. כפי שניתן לראות קו הגבול הוא כמעבר חצייה.

DTR3z2rWkAAQ4Zj

רוב הפעילות של אמני הרחוב מתקיימת בקיץ אז אפשר להנות מהאור ולצייר ולרוב נעשה אחרי שעות העבודה. על אף שמדובר בפעילות חתרנית ברובה עדיין אמני הרחוב לא יציירו על שטח ציבורי מובהק. מכיוון שגם החתרנים ביותר ירצו שהציור ישתמר ולא ימחק ע"י שירותי ניקיון.

אזור וויטצ'אפל בו הסיור מתקיים תפקד כאזור עוני בלונדון שקיבץ אליו מהגרים מכל קצוות העולם. עם בניית הכנסיה במקום (white chapel church) כינו אותה התושבים "שער הגיהינום" מכיוון שהאמינו שהיא פתח לשדים שפוקדים ומביאים לאסונם.

גם היום האזור הסמוך של בריק ליין הוא כור היתוך של מהגרים איראניים סיניים הודים ויהודים. ויש בו אזורים שהם מאורות של קראק הירואין וכנופיות. כפי שנראה דרך המיצג הבא

ג'ימי קוקרן (אוסטרלי במקור) יצר את התמונה הזאת. סימן ההיכר שלו היא טפטוף של צבע תוך כדי עבודה. בציור הוא מראה ילד תמים שמנסה לגדול בשכונות בלי להסתבך בעולם הקשה שסביבו. הנה עוד מספר עבודות שלו שראינו בדרך..

גם היצירה מימין היא פוליטית. שם היצירה "הבת של ג'ו" . היא מייצגת את הקשיים שחוו היהודים שברחו לאנגליה מפוגרומים ואנטישמיות רק כדי שיחוו שם אנטישמיות חדשה ושנאת זרים כך שכל מה שנותר להם זו המשפחה הקרובה

נעבור למיצג הבא

DTR5TVoXkAAj8jt.jpg

בספטמבר 2014 נסעו כ-100 סטודנטים מהמכללה למורים למקסיקו סיטי להפגין בבירה במחאה נגד המדיניות הכלכלית ונגד מחירי תחבורה ציבורית. המשטרה בהוראת ראש העיר פתחה עליהם בירי ומהתקרית מתו 6 ונפצעו 25. הרוב נלקחו ע"י המשטרה. שמסרה אותם לארגון פשע 43 סטודנטים נעדרו. חלקם נמצאו מתים בצורה מחרידה. על הקיר בתמונה תוכלו לזהות ראש ירוק נעוץ בברזל. המיצג הזה הוא סופר של גרפיטי שכבר אינו קיים שבו נכתב "כבר 30 ימים הם אינם" האמן רצה למחות בזמן ההעלמות על מה שקרה, להסיר את לוט השתיקה ולדרוש את חזרתם.

עוד אמן מאד מעניין הוא אוטו שייד שמצייר על סכנת התקרבות העולם למלחמה גרעינית ועל מה שאנו משאירים לילדים שלנו. מילדה שקוטפת בתמימות חרציות של אטום ועד ריב בין מנהיגי המעצמות, מי ילחץ ראשון על הכפתור

 

20180110_164151_HDR.jpg

 

עוד מספר אמנים מעניינים שנתקלנו בהם בדרך. זבו אמנית מפריז שמעלה מסרים שקשורים לפמיניזם. הנה מספר יצירות שלה

והנה עוד סיפור מעניין על אמן אחד שמו gower מאד מוערץ שנחשב למאד מוכשר. אחרי מספר ציורים הציעו לו לעבוד באופן מסודר אצל כמה חברות. חבריו לא ממש אהבו את העניין וטענו שזה נגד הרעיון של גרפיטי וחתרנות והחלו לקשקש על איורים שלו. ואז הוא נעלם בפתאומיות. לאחר זמן פתאום הופיע ציור חדש שלו באחת הסמטאות בבריק ליין שהביא להתרגשות רבה ולפלא. כשנשאל היכן היה ומדוע חזר, הסביר שחזר לצייר כשראה שחדלו מלהרוס את ציוריו ונעלם מהסצינה רק משום שהחל ללמוד באונ' (חתרנות כבר אמרנו? :) )

בשולי הדברים יש לציין את נושא התיוג (tagging) מעשה של כמה חבר'ה שהולכים ומתייגים או מציירים על קיר של אחר ומשחיתים את הציור ללא סיבה. בברלין האמנים מאתרים את אלו שפגעו בציורים שלהם ומכניסים להם מכות למען יראו וייראו אך בלונדון זה עובר בסבלנות מפתיעה למרות שזה מקומם.

יוצא דופן הוא הבחור הזה שמוסיף את הברווז שלו לכל מיני ציורים בפינה מה שיוצר אתנחתא קומית משעשעת..

ונסיים עם קולאז' של ציורים נוספים שנתקלנו בהם בדרך